הדרך הרביעית - העבודה
המונח הדרך הרביעית אומץ ע"י גורדייף כדי לתאר את הדרך שהלך בעצמו, וכדי לבדל אותה מדרכים מסורתיות יותר.
הדרך הראשונה – דרכו של הפאקיר, כוללת את המאמץ הגופני (Hata Yoga), הדרך השניה – דרכו של הנזיר, כוללת מסירות ומיקוד ברגשות (Bhakti), הדרך השלישית – דרכו של היוגי, כוללת ריכוז מנטלי, חשיבה (Gyana – knowledge).
בדרך הרביעית, המאמץ וההתמדה מתרחשים בכל שלושת המימדים הללו: בגוף, במסירות ובמיקוד ברגשות, ובחשיבה.
זוהי התפתחות הרמונית שבניגוד לדרכים מסורתיות יותר, לא דורשת ניתוק מחיי היומיום הרגילים. למעשה, היא רואה את ההתנהלות של חיי היומיום, במיוחד בתקופות משבר, כאוס, כתנאים הכרחיים לתהליך "התעוררות".
על פי גורדייף, רובנו מתנהלים בחיינו כסהרורים, ישנים בהליכה, במצב אוטומטי שבו אנחנו מגיבים לסובב אותנו מתוך הרגלים והתניות. ההתעוררות כוללת "היזכרות בעצמנו".
ככל שאנחנו נזכרים יותר במהות העמוקה של העצמי, ונהיים יותר מודעים לאוטומטיות שמנהלת אותנו, כך אנו למדים לשחרר את עצמנו מהכלא של ההתניות וההרגלים שלנו, ולחיות חיים אותנטיים יותר. באותה עת, כדי להימלט מהכלא של עצמנו, עבודה עם אחרים היא הכרחית, אחרים הדומים לנו במהות החיפוש שלהם, וזו הסיבה שהעבודה נעשית ביחד, בקבוצה.
המסגרת של הדרך הרביעית כפי שראה אותה גורדייף, והטכניקות אותן פיתח לטרנספורמציה אישית, הושפעו בעיקר מהחוכמה הסופית העתיקה שנשמרה במנזרים הסופיים ממצריים ועד אסיה.
העבודה (כפי שהוא קרא לה), מציעה לנו הזדמנות לחקירה עצמית מעמיקה, צמיחה, וריפוי, דרך שימוש בטכניקות שהוא ומורים אחרים של הדרך הרביעית פיתחו עם השנים.
הריקודים המקודשים של גורדייף, למי שמתכוונים לפגוש אותם לראשונה, הנה קצת חומר רקע
ג'ורג' גורדייף נולד באמרניה וחי כמורה רוחני ומיסטיקן בין השנים 1872-1949. בשנות העשרים המוקדמות לחייו, יצא בחיפוש אחר שאלה בסיסית אחת –
מהי משמעות החיים, בחיינו פה, על כדוה"א?
חיפושיו הובילו אותו למנזרים העתיקים של הסופים ממצריים ומרכז אסיה, ועד טיבט והודו, שם הוא נחשף לאחווה סופית סודית ששומרת על ידע עתיק עם תשובות לאמת אותה הוא חיפש.
25 שנה מאוחר יותר, הוא שב את העולם הציבורי, הפעם ברוסיה, והתחיל לחלוק עם אחרים את הידע הסודי אותו רכש.
הוא ברח מהמהפכה ברוסיה ועם קבוצת תלמידים קטנה ייסד בצרפת את המוסד להתפתחות ההרמונית של האדם (The institute for the harmonious development of man).
בתוך העושר אותו חלק עם תלמידיו במוסד זה, נכללו גם הריקודים המקודשים, אותו כלי קסום המאפשר טרנספורמציה פנימית ואישית במובן העמוק והאקזיסטנציאלי ביותר. כדי להבין את החוכמה הקדומה הזו, יש לחוות אותה באופן ישיר בגוף, דרך הריקודים, כדי להפנים את העוצמה שיש לתנועות של המיינד-הגוף-הרגשות. התנועות דורשות מאתנו חלוקת קשב יוצאת דופן, שמתחלקת במקביל בין פעולות שונות ברמה המנטלית והפיזית.
כל תנועה מחושבת מתחילתה ועד סופה. כל תנוחה, מחווה, מקצב, משקל ומשך ייחודיים עבורם. הריקוד נסמך באופן מינימלי על זיכרון, הרגלים, רפלקסים או סימטריה והרוקד עשוי למצוא את ידיו, רגליו, וראשו, נעים באופן כמעט עצמאי ובלתי תלוי למקצבים מנוגדים. תרגילים להתבוננות פנימית, חישה, וספירה מעגלית עשויים להתווסף לתנועה, עם שתיקה או חריזה מילולית. וכל זה מתאפשר, רק אם אנחנו לגמרי במרכז שלנו, נוכחים.
רגשות עולים בעוצמה, ואנו מתבוננים בהם, מקבלים אותם, ומתמודדים איתם בהווה. התהליך בנוי לשבור את המסכות ולהשיל את השכבות הרבות בזהות או באישיות שלנו, שמונעות מאתנו להגיע למהות הפנימית שלנו, שחבויה עמוק בתוך כל אחד ואחת מאתנו.
לכל תנועה מוסיקה ייחודית לה, שהולחנה לבקשת גורדייף ע"י המלחין הרוסי תומס דה הרטמן. המלודיות והמקצבים המוזרים והמיסטיים תוכננו להעיר בנו רגשות ותחושות שנועדו להאיץ את תהליך ההתעוררות.
גורדייף פיתח הרבה מהריקודים גם סביב האניאגרם. כוכב בעל 9 קודקודים שמהווה עד היום גאומטריה מקודשת מהמסורת הסופית הקדומה. סמל זה "התגלה" מחדש ע"י גורדייף במהלך חיפושו אחר מנזר סרמונג באסיה במקום לא ידוע (Sarmoung Monastery). האניאגרם מייצג את האיחוד של שני חוקים אוניברסליים מרכזיים והוא מלווה את עבודתו של גורדייף לכל אורכה.
חוק השלוש
מלמד אותנו שכל התגלמות היא תוצר של 3 כוחות – אישור, הכחשה, ויישוב.
אישור והכחשה הם כוחות שיכולים לעמוד זה כנגד זה במאזן חסר תוחלת בלי ששום דבר חדש יווצר. אבל כשמגיע כוח שלישי, הכוח שבכוחו ליישב בין שני הכוחות האחרים, מתקבלת יצירה של משהו חדש.
חוק השבע
מלמד אותנו שכאשר משהו חדש מתפתח, זה לא קורה באופן ליניארי. החוק הזה מסביר למה כשמשהו מתחיל הוא לא נמשך לנצח. מדוע סופת גשמים מסתיימת, מדוע טינה מאבדת מעוצמתה ולמה אין קווים ישרים בטבע.
חוק זה, ניכר גם במוסיקה המערבית, המורכבת מסולם של מרווחים לא שווים. דו, רה, מי הם שווי מרחק, אבל בין פה ומי יש חצי טון, במקום מרווח מלא. ככל שמתקדמים במעלה הסולם, סול, לה, וסי הם שוב שווי מרחק, ושוב חצי טון בין סי לדו. כל חצאי הטונים מהווים "מעצור" או חסימה, רגע שבו האנרגיה שנעה מאיטה, ודורשת מאיתנו מאמץ נוסף, או "שוק", כדי להמשיך מעבר לאותו מחסום ולהגיע לשלמותה של היצירה.
עפ"י גורדייף, אפשר למצוא את שני החוקים הללו בכל תהליך, מבריאת העולם ועד בישול ארוחה, בניית בית, כתיבת ספר ועוד… והם מסמלים את האיחוד שבתנועה.
הרשמה לעדכוני ריטריטים עם קרול
התאריכים לא מתאימים לך, אבל ממש בא לך על הריטריט?
באפשרותך להצטרף לקבלת עדכונים אודות ריטריטים ופעילויות של ביה"ס אקהלדאנס.
יש למלא את הפרטים ולאחר מכן להכנס לדוא"ל שמולא בטופס ולאשר את מייל ההרשמה שישלח אליך.
(אנו שומרות על פרטיותך ולא נעשה כל שימוש אחר בפרטים שמסרת בעת ההרשמה לעדכונים).