למעשה, למרות שזו סדנה של “ריקודים מקודשים”, לא מדובר בסדנת ריקוד, כי אם בסדנה של חקר התודעה שלנו, האישיות שלנו, וחקר העצמי. ולכן, היא לא מיועדת במיוחד לרקדנים/ות, אלא לכל אחת ואחד בעל עניין ללמוד משהו על עצמה/ו. כמובן שמדובר על פעילות גופנית, שכן אנחנו נעמוד על הרגליים, נזוז ונתנועע במרחב, אך פעילות זו היא שילוב של מדיטציה ותנועה (בעצם: מדיטציה בתנועה). ולכן ניתן לאמר שבצורה המהותית יותר של הדבר, זהו בעצם ריטריט של עבודת עומק רוחנית, שיכולה לקחת אותנו רחוק כפי שאנחנו נאפשר לה (אם ברצוננו בכך).

לטעמנו ובעינינו, עיסוק בזרמים התחתיים של הנפש, היא עבודה מקודשת. לא בגלל שהריקוד בפני עצמו הוא קדוש (אם כי ככל שנכנס בעובי הקורה של התנועות נגלה שהרבה עובר בתוכנו בזמן שנעסוק בהן), אלא כי העבודה הזו יחד, בקבוצה, בה אנחנו עוברים/ות לא מעט תהפוכות נפש ורגש, למדות/ים על עצמנו ועל אחרים – מעוררת בנו קדושה. או בעצם – עוזרת לנו לראות את הקדושה שתמיד קיימת שם, בכל רגע, בכל אדם, בכל מפגש. קדושה של עצמנו, של הזולת, ושל הדרך שאנו עושים/ות (ורוקדות/ים) בחיים…